ישנה השפעה בריאותיות ארוכות טווח של קורונה  שפחות עוסקים בה והיא מאוד רלוונטית גם לשוק העבודה בארץ. סוגיה המשפיעה הן על העובדים והן על השורה התחתונה של ארגונים, כלומר רווחיות הארגון בתקופה לא פשוטה זו.

בעקבות מגיפת הקורונה, וההגבלות בשנים האחרונות שבאו בגינה, נאלצים חברות וארגונים לשנות את התרבות הארגונית ולעבור לעבודה היברידית או מלאה מהבית.
במקביל תחלואת השמנת היתר עולה, לרבות, סכרת ומחלות כרוניות נוספות הקשורות לחוסר מודעות לאורח חיים בריא. מאמרים בעולם ומבריטנניה בפרט, כמו מאמר שפורסם השנה על ידי BMJ מראים סכנה נוספת, והיא הקשר הישיר בין תחלואה קשה בקורונה לבין השמנת יתר וסכרת.

הדיילי טלגרף לדוגמה, פרסם מספר כתבות בנושא שחלקן מתבססות על עבודה מינואר 2012 שפרסם בית הספר לכלכלה של לונדון. מכתבות אלה עולה שהעלות הלאומית של השמנת יתר ומחלות נלוות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ובעיות לב, למשק, מגיעה להוצאה לאומית שנתית של כ – 16 ביליון פאונד בריטי. בעוד שההוצאה על משטרה ולוחמת אש מגיעה לפחות מ 13 ביליון פאונד – פער משמעותי כשמסתכלים ברמת הפרופורציות. ברמת הארגון, טוען מאמר מעיתון הגרדיין הבריטי, שהרגלי אכילה לא בריאה המובילה לסוכרת, השמנת יתר וכדומה יכולה לעלות לארגון גדול, סדר גודל של עשרות ואף מאות אלפי פאונדים בשנה הנובעות מאובדן ימי עבודה, איחורים, ירידה בתפוקה הכללית ועוד. בבריטניה פועלת כעת הממשלה לעידוד איגונים ומוסדות לקחת אחריות ברמת המעביד על בעיית השמנת היתר והסכרת ומתכננת מהלכים כמו תגמול כספי והקלות לארגונים המוכיחים כי העובדים אכן נכנסו למסלולים של התערבות תזונתית ופעילות גופנית.

בארה"ב מעסיקים רבים משלמים ביטוח והוצאות בריאות עבור עובדים.השקעה בבריאות העובדים היא סוגייה כלכלית נכבדת ומהווה חלק חשוב בתקציב רווחת העובדים. נראה כי גם בחברות אמריקאיות השקעה ברפואה מונעת הכוללת חינוך לבריאות משתלמת לארגון. העובדים הבריאים לא רק פרודוקטיביים יותר אלא מרוצים יותר מעצמם, מהארגון ונהנים לחוות את הארגון כחיובי יותר.

איך מתמודדים? מסקירת כתבות ומאמרים על תרבות ארגונית מקדמת בריאות, נמצא כי הדבר מהווה פקטור אצל עובדים בבחירת מקום עבודה. נראה כי הנגשת כלים לשיפור איכות החיים והבריאות מאפשרים לארגונים להתחרות בצורה טובה יותר על ליבם של עובדים חדשים, לתרום לרווחת העובדים ושביעות רצונם. במקבילנמצא כי רווחיות חברות אלה עלתה  מכיון שיצירת סביבה בריאה יותר במקום העבודה מפחיתה חיסורים וימי מחלה ומעלה באופן ניכר את התפוקה ורווחיות הארגון – כפי שמראים מחקרים מאז 2013

לפי ארגון הבריאות העולמי ניתן ללמוד כי ההשקעה בבריאות העובד, כולל עלויות רפואיות שהמעביד נושא בהן, מחזירות היא ללא ספק השקעה משתלמת יכולה להחזיר את עצמה בסוף השנה עד פי 6 .

דוגמאות לכלים הקיימים בתחום ועומדים לרשות החברות הינם מימון ייעוץ תזונתי, תכניות פעילות גופנית, סדנאות והרצאות בנושא, תשלום ביטוח רפואי, מנוי לחדר כושר ואף ניתוחים בריאטריים.  עוד כלי שארגונים גדולים יישמו היה תיגמול כספי לעובדים שירדו במשקל. באחת החברות הגדולות בעולם הפארמה בארה"ב, הבינו את המשמעות הכלכלית באורח חיים בריא המונגש לעובדים, מרמת המידע ועד לטיפולים האישיים השונים, והעניקו בונוס של 150$ לכל עובד שירד 10% ממשקלו. כך גם נמצא במחקר שנעשה בסינגפור ופורסם השנה במגזין קיימבריג', שתגמול כספית עבור שמירה על אורח חיים בריא ואיזון בריאותי נמצא יעיל בגברים.

המצב בישראל:

ב 2016 הגישה ועדה לרגולציה לתזונה בריאה במשרד הבריאות בישראל, המלצות לגבי קידום תזונה בריאה במפעלים גדולים, עידוד יצרנים ליצור מזון בריא ואף לתגמל ייצור מזון שכזה. כך שבארץ, כמו בעולם קיימים מפעלים וארגונים שפועלים לקידום אורח חיים בריא של העובדים, החל מבדיקת מדדי הבריאות (לחץ דם, סוכר, השמנה) דרך הטיפול בעובדים הזקוקים לכך ועד לרמת האוכל עצמו שמונגש במקום העבודה.
לצערי לא מספיק מדובר על הקשר בין ההשפעה הטובה של התערבות תזונתית בארגון אם בהרצאה/סדנה ובאין אם ביעוצים אישיים, לבין הצלחת הארגון כלכלית ותדמיתית.

מה עושים?
מאחר ואכן קיימים חברות וארגונים שמוכנים באקלים התעסוקתי העכשווי, לקבל את השינויים וההתערבות התזונתית, ככלי למינוף והגדלת שביעות רצון העובדים ובריאותם וכתוצאה עליה בשורת הרווח ובהצלחת הארגון. 

1. שיחת היכרות ראשונית עם המרפאה MOR-Michal Or Rudich 0544371663
2. הצעת מחיר למתווה נכון לארגון